זה היה ביקור במטע זיתים עתיק בפלופונס, יוון. שעה נסיעה ברכב מאתונה ונפתח לפניי עולם של חקלאות איטית ואינספור כרמים של זיתים וענבים הגדלים ברוח הים התיכונית שנושבת מהחוף. באותו היום הבנתי ששמן זית הוא עולם ומלואו. כמו יין וענבים, כמו גבינות מההרים – הוא מספר סיפור של אדמה ומסורת שעוברת מדור לדור.
בחיוך גדול וחיבוק קיבלה את פנינו מריאנה – יזמית ברוח וחקלאית רומנטיקנית בנשמה. היא החליטה להקים בית בד לשמן זית איכותי באזור שעד כה היה מייצר שמנים בעיקר עבור תאגידי מזון גדולים. מריאנה זיהתה את הפוטנציאל:
הטרואר, העצים הוותיקים, האדמה, והשמש. למרות התנגדויות והאתגרים – היא התעקשה. היום היא נחשבת לאחת ממנהיגות תנועת האיכות של שמן הזית באזור כולו.
את כרם הזיתים המשפחתי, השייך למשפחת בעלה כבר דורות רבים, היא חוקרת, מטפחת ומפיקה ממנו שמנים נדירים באיכויות, ארומות וטעמים יוצאי דופן. מהעבודה בכרם ועד הביקבוק בבית הבד הקטן – בני המשפחה עובדים יחד ומייצרים את הנוזל שזורם בעורקיהם של תושבי האזור. במהלך המפגש גילינו שמריאנה היא לא רק יצרנית מצטיינת – היא גם סומליירית שמן זית מדופלמת ושופטת בתחרויות הנחשבות ביותר בעולם. לשמחתנו, היא גם הרגישה את החיבור, ומאז אותו היום היא שמחה לארח אותנו ואת המטיילים שלנו. בשבילנו מריאנה היא סמל ליזמות מקומית מרגשת, שמצליחה לקחת מסורת עתיקה ולהפוך אותה למצוינות ברמה בינלאומית.
אחרי סיבוב קצר בכרם, בין עצי הזית היפים, מריאנה הסבירה לנו על שלבי ההבשלה והמסיק – ואז התיישבנו לטעימות מקצועיות. למדנו כיצד טועמים שמן זית כמו שצריך, איך מעריכים איכות, ואיך מפענחים את הגוונים של הנוזל המופלא הזה. נדהמתי לגלות את הניואנסים שבין סוגי השמנים ואת הדמיון בין עולמות שמן הזית והיין: הטרואר, הכורמות, הפילוסופיה, ותהליכי הייצור העדינים.
בסיום הטעימה בני המשפחה הזמינו אותנו לארוחה כפרית במטע, שכולה מבוססת – איך לא – על שמן זית.
בשלנית מקומית הקימה מטבח שדה מאולתר ופינקה אותנו במיטב התבשילים של האזור: סלט יווני טרי, “חורטה”,
ציזיקי ולחמים, תבשילים חמים וארומטיים, והכול מתובל בשמני זית ברוחב לב. ואז הגיע קינוח שהפתיע אותי במיוחד: קוביית שוקולד מריר, ועליה נמזג בנדיבות שמן זית מהמסיק שהסתיים ממש עכשיו.
זו הייתה הפעם הראשונה שטעמתי קינוח מבוסס שמן זית – וזה היה פשוט מושלם.
