מאת: אביתר ברעם

בביקור הראשון שלי אי פעם ביקב בחו״ל, כשבת הזוג הנפלאה שלי הטיסה אותנו לפיימונטה בהפתעה לכבוד יום ההולדת שלי, הגענו לסיור ביקב וייטי – Vietti, יקב היסטורי בן 148 שנים. השאלה הטיפשית הראשונה ששאלתי את המדריכה שלנו, הבת של הבעלים (באותה השנה היקב נמכר לבעלות אמריקאית, כמובן, אבל הסיור הזה היה שירת הברבור לביקור ביקב משפחתי בסדר גודל כזה, עבורי), ״איך זה שכל מה שראיתי בנסיעה ליקב היה גפנים ואגוזי לוז?״ היא הסתכלה עלי בחיוך שחציו בוז וחציו נועם, וענתה בקול רם, בעודה מצביעה לכיוון הכללי של הגפנים אחרי כל מילה: ״ברולו, ברברסקו, פררו רושה, נוטלה!״. עבורנו – גם כמה שנים וביקורים באיטליה לאחר מכן – זו היתה תמצית האיטלקיות. פיימונטה הוא ה-אזור שכולו מקומיות. האזור שהביא לעולם את מהפכת ה-Slow Food, פטריות הכמהין, ברולו, ורמוט, אספרסו (על זה יש קרדיט משותף) ופיאט. לא סתם מדובר באזור עם ״גאוות יחידה״ מהגבוהות באיטליה ומן הסתם גם בעולם כולו.

פיימונטה ממוקמת במורדות האלפים (וזו גם משמעות שמה – ״במורדות ההר״), גובלת בשוויץ ובצרפת, והנסיעה אליה מלווה בנופים בלתי נגמרים של הרים מושלגים, ולאחר מכן דונמים על גבי דונמים של כרמים, וכאמור, אגוזי לוז. אוכל ויין פיימונטזי הם בלתי ניתנים להפרדה, ומנות הדגל של המטבח המקומי מתאימות ליינות העשירים, מלאי הכוח, החומצה והאלכוהול, ששומרים על אלגנטיות מופלאה, כמעט פרדוקסלית. הקיץ חם מאוד, החורף ערפילי וקר, והשילוב הלא קונבנציונלי הזה מייצר יינות עם הבשלה מעולה וריכוז פרי מרהיב, אבל גם עם חומצה נהדרת שמאזנת את כל העושר הזה. 

למרות שהענב הנטוע ביותר באזור הוא ברברה – ענב שבעבר היה מושמץ מעט, והיום זוכה לעדנה, הענב האציל והאגדי של פיימונטה הוא נביולו, ממנו מייצרים את היינות האייקוניים של האזור. מהברברה מייצרים יינות יומיומיים ברובם, נגישים בצעירותם, מלאי פרי, חומצה, חיות ופרחוניות. השלישי בחשיבותו, דולצ׳טו, מניב בדרך כלל יינות פשוטים, מרירים ופירותיים. אבל הוא יכול גם להיות מופלא: בעל שילוב מקסים של פרי יער, יובש ומרירות קלה, עם התאמה מושלמת למנות המטבח המקומי.

בסופו של דבר, למרות שבפיימונטה יש מגוון ענק של ענבים ואזורי יין, ענב אחד שגדל בשני כפרים קטנים הפך אותו לאזור היין המפורסם ביותר באיטליה. זהו הנביולו, ענב בעל צבע כמעט שקוף, שמסווה את הכוח שצפון בו. הוא מגיע לשיאו בגבעות לאנגה, צפון מזרחית לעיר אלבה בכפר ברברסקו, ודרום מערבית אליה בכפר ברולו. כיוון שהנביולו מגיע להבשלה מאוחרת באופן יוצא דופן, היינות הטובים ביותר מגיעים מגבעות עם חשיפה דרומית, בגובה 150-350 מטרים, עם חשיפה מספקת לשמש  ומזג אוויר שאינו קר מדי להבשלה. 

עד שנות ה-80 בפיימונטה (הקרה בחורף), השילוב בין ההבשלה האיטית של הענבים, שימוש בשיטות ייצור מסורתיות, ללא בקרה על הטמפרטורה, והשרייה ארוכה על הקליפות, יינות האזור היו קשים מאוד לשתיה. תהליך ייצור זה הוציא מהפרי כמות גבוהה מאוד של טאנינים, מנע מארומות פירותיות להיווצר ובעצם גרם לזה שהיינות, שהשתחררו למכירה לאחר שנים של יישון ביקב, עדיין לא היו קרובים להיות מוכנים לשתייה. יינות ברולו וברברסקו הצריכו התבגרות של שנים רבות בבקבוק כדי שיהיו נעימים לשתיה. נהוג היה לומר שהאב קונה בקבוק ברולו כדי שהבן שלו ישתה אותו, מה שלא תאם את המהפכה הצרכנית באותה התקופה, ואת הרצון של הצרכן לקבל ״תמורה״ מיידית למה שרכש.

כל זה השתנה לאחר שחבורה של יצרנים ״מודרניים״, שנקראים כיום ה "Barolo Boys״ – החליטו ״לבגוד במסורת״ ואנחנו מדברים על איטליה השמרנית להזכירכם. ה"מורדים" החלו לייצר יין בשיטות עשייה אחרות, שלוקחות השראה מאזורי יין בצרפת (השם ישמור). שיטות כמו יישון בחביות קטנות יותר, בניגוד לחביות המסורתיות, תסיסה בטמפרטורה מבוקרת, בציר מוקדם יותר והשרייה קצרה יותר של הקליפות עם התירוש. השיטות האלה, שמדגישות את הפרי, מקלות על השותה, ומנגישות את היין גם כשהוא לא בן 10-20 שנה – גרמו לתאוצה ענקית בביקוש של יינות האזור. 

כיום, יינות ברולו וברברסקו הם מהמבוקשים ביותר באיטליה ובעולם, והשילוב בין המורכבות, העוצמה, האיזון ויכולת ההתיישנות שלהם גורמים לכל חובב יין להתרגש כשבקבוק כזה נפתח.

6 יינות אדומים מפיימונטה שאפשר וכדאי לשתות בארץ

1. לאנגה רוסו, ויירה – Langhe Rosso, G.D. Vajra

בלנד אזוטרי לחלוטין של שישה מענבי פיימונטה – נביולו, ברברה, דולצ׳טו, פרייזה, אלברוסה ופינו נרו – מייצר את אחד היינות עם התמורה הכי טובה למחירו במדינת ישראל. מרוכז, הרמוני ומורכב, עם ארומות ניכרות של פירות יער, טבק, תבלינים וסיגליות, וכל זה במחיר שיורד מ-100 שקלים בכל חנות שמוכרת אותו. יין שאפשר להביא לסומליה וגם לארוחת שישי הראשונה אצל הורים של בן או בת זוג.

יבואן: דני גליל, ג׳ינפרוף.

2. לאנגה פרייזה, ג׳יאקומו פנוקיו – Langhe Freisa, Giacomo Fenocchio

אחד הענבים הפחות מפורסמים מהאזור, ויין נגיש מאוד במחירו של יצרן על מברולו – אדמתי, פרחוני, מצד אחד בשל ועשיר, ומצד שני עם טעמי פירות אדומים חמוצים, קלייה קלה, וחומצה מרעננת. יין מלא אופי במחיר נהדר.

יבואן: אלדד לוי, בוטיק דה שמפיין

3. דולצ׳טו ד׳אלבה, בורלוטו – G.B. Burlotto, Dolcetto D'Alba

ככל הנראה הגרסה הכי מסותתת, נעימה וכובשת של הזן הפחות אהוד של פיימונטה. עגול, רזה במידה ובעל שימוש מדויק במיוחד בחביות עץ אלון – טועם כמו שזיף אדום בשיא עונתו מתובל בציפורן.

יבואן: דניאל ליפשיץ, בורגון קראון

4. ברברה ד׳אלבה, רואנייה – Barbera d'alba, roagna

הגרסה האהובה עלי ביותר של ברברה – שילוב מקסים של פירות יער סגולים, סיגליות, אדמת יער ו-וניל. יין רך, קליל, עם סיומת ארוכה וקלילות שמאפשרת לרדת על בקבוק בחצי שעה, אפילו בקיץ התל אביבי.

יבואן: דניאל ליפשיץ, בורגון קראון

5. ברברסקו, ג׳יאקוזה פרטלי – Barbaresco, Giacosa Fratelli

הגרסה הכי נגישה, מקסימה וזולה יחסית של אחד מהאזורים המפורסמים בעולם. פרחוני במיוחד, נגיש, מוכן לשתיה ומלא פרי ורעננות. אם הייתי צריך לבחור את הנביולו הראשון של מישהו – ככל הנראה הייתי בוחר ביין הזה. מציג לראווה את האיכויות של הענב, בלי הצורך לשלם מאות שקלים או לחכות זמן רב כדי להגיע לתמצית שלו: אלכוהולי, חומצי, מלא פרי ואלגנטיות, עם סיומת בלתי נגמרת וצורך עז לקחת עוד ועוד שלוקים ממנו. 

יבואן: אלדד אורפלי, וינטג׳ יינות בע״מ

6. ברולו וינייה אלנה, אליו קוניו – Barolo Vigna Elena, Elvio Cogno

יין הדגל של יקב פנטנסטי, שמיוצר אך ורק בבצירים יוצאי דופן. בעל מורכבות בלתי נתפסת – מארומות של ורדים, קינמון, אגוז מוסקט וליקריץ עד פירות אדומים, בלסמי וזיתים. בעל גוף מלא, וטאנינים מעודנים הרבה יותר מהצפוי ביין כזה – בעקבות השחרור המאוחר של היין מהיקב. סיומת פירותית, ארוכה, מקסימה ודומיננטית. 

יבואן: אורי ברוך, בכחוס בוטיק

רוצים לשמוע עוד ולצאת לחוויה מלאת השראה?
השאירו פרטים ואתם כבר בדרך לשם

כתבות נוספות

תפריט
instagram default popup image round
Follow Me
502k 100k 3 month ago
Share