סיציליה – הצעה שאי אפשר לסרב לה

מאת: אביתר ברעם

ברוכים הבאים לאי הגדול ביותר בים התיכון, ולאזור היין המדובר ביותר באיטליה בעשרים השנים האחרונות. סיציליה היא לא ״אזור יין חדש״, כמובן; עדויות לייצור יין באזור החל משנת 4,000 לפני הספירה הופכות אותה לאחד מאזורי היין העתיקים ביותר בעולם. אבל בשנים האחרונות נסקו יינות האזור לגבהים חדשים, בדגש על יינות אתנה, הר הגעש הפעיל ביותר בעולם (שאגב, גם הוא גבה בקצת יותר מ-30 מטר בשנה שעברה, מרוב מאגמה שנפלטה בהתפרצויות שלו). סיציליה היא בעצם מעין מדינה בתוך מדינה באיטליה, עם מטבח, אקלים, ענבי יין והיסטוריה עצמאית וענפה. ולא דיברנו עוד על הסנדק.

 

מעבר להיותה צומת מסחר חשוב במיוחד,  מיקומה של סיציליה בלב הים התיכון הפכו אותה ליעד אסטרטגי חשוב, ומעצמות רבות שלטו בה, מה שהביא לשם חומרי גלם לא אופייניים לשאר אזורי איטליה. אחת ממנות הדגל של המטבח הסיציליאני, פסטה קון לה סארדה, מכילה סרדינים, זעפרן, צימוקים ושומר – שילוב מרכיבים יוצא דופן באיטליה. האקלים בסיציליה מושלם לגידולים חקלאיים, בעיקר לענבי יין, דגנים, זיתים ופירות הדר. כל כלכלת סיציליה מבוססת על ייצוא של חומרי הגלם המעולים הללו כבר מאות שנים. כאזור יין, הוא אחד הדינמיים והמעניינים ביותר באירופה, וכבר 2,500 שנים שהוא משתנה בהתמדה וממציא את עצמו בכל פעם מחדש.

האקלים מושלם לחלוטין לגידול ענבי איכות – כל כך יבש שם שרוב הכרמים אורגניים, פשוט כי אין שום צורך לרסס אותם. באופן אירוני  זה מה שכמעט השמיד את תעשיית היין הסיציליאנית בסוף המאה ה-20, כאשר ממשלת איטליה ניסתה לעודד ייצור יין המוני ומסחרי. מדיניות זו הביאה לעקירה של גפנים עתיקות בעלות יבול נמוך אך איכותי מאוד, לטובת גפנים צעירות שהניבו פרי רב יותר אך באיכות ירודה –  כדי למכור יין להמונים. ה״שוחד״ הממשלתי גרם להרבה מהחקלאים באזור לוותר על איכות חומר הגלם – כיוון שהם לא היו ייננים אלא כורמים, שמכרו ענבים לפי משקל. כתוצאה מהתהליך הדי נפוץ הזה, השוק האיטלקי והעולמי הוצף ביינות מדוללי פרי, חסרי חן ומורכבות, כולם מ-DOC סיציליה. הדבר הביא לירידה חדה בערך כל יינות האזור, גם הטובים ביותר; הצרכנים איבדו אמון וביטחון ביינות סיציליה, עד לתחילת שנות האלפיים, ונסיקתו המחודשת של אזור היין אתנה. 

 

בסיציליה יש מגוון רחב מאוד של ענבי יין – ענבים עתיקים ומקומיים רבים בשילוב עם ענבים בינלאומיים נפוצים במיוחד. הענב המפורסם, הנפוץ והנשתל ביותר הוא נרו ד׳אבולה, ואם שתיתם יין סיציליאני – סביר להניח שזה הענב שהרכיב אותו. נרו ד׳אבולה מייצר יינות עמוקים, מלאי צבע וטעם, עם טאנינים נמוכים יחסית, חומציות עדינה וטעמי פירות שחורים עשירים ותבלינים. הוא הענב העיקרי ב-DOCG היחיד בסיציליה – צ׳רהסולו די ויטוריה, במשולב עם הענב פראפאטו.

 

נררלו מסקלזה הוא הענב העיקרי ביינות אתנה הוולקאניים, ובעשרים השנים האחרונות הוא הופך למעין ענב קאלט של סומליירים. בדרך כלל יימצא בבלנד עם נררלו קפוצ׳יו, שמוסיף לבלנד טעמי תבלינים.

 

הענבים הלבנים באזור פחות מפורסמים כשלעצמם, ובדרך כלל יימצאו בבלנד. קטאראטו הוא הענב הלבן הנפוץ ביותר, ומייצר יינות נהדרים כשהוא גדל בגפנים בוגרות ובגובה – אך בדרך כלל הוא ישמש לייצור יין מסחרי בכמויות גדולות, או שהתירוש שלו יופץ לאזורי יין אחרים, בהם ייצרו ממנו יין זול. בהר אתנה, קאריקנטה הוא הענב החשוב ביותר, והחומציות הגבוהה במיוחד שלו מעניקה את הרעננות יוצאת הדופן ליינות הלבנים מהאזור הדרומי והחם יחסית.

מעבר לזנים המקומיים, שרדונה, קברנה סוביניון וסירה הם שחקני החיזוק הבינלאומיים הנפוצים ביותר.

אזורי היין:

 

אתנה DOC

למרות שמדובר ב-DOC ולא ב-DOCG, אתנה הוא כנראה אזור יין החם, הטרנדי והמעניין ביותר בסיציליה, וכנראה גם באיטליה עצמה, ב-20 השנים האחרונות. אתנה הוא הר געש בגובה של כ- 3,000 מטרים. אזור זה רווי בקרקעות שונות, עשירות במינרלים ואבני בזלת. האדמה הגעשית השחורה ואבני הלבה אוגרות חום ביום כדי להתמודד עם הלילות הקרים. הכרמים בגובה 600-1000 מטרים, רוחות מרעננות ואדמה געשית בשילוב של הבדלי טמפרטורות דרמטיים בין יום ולילה, מייצרים ענבים עם טעמים וארומות ייחודיים לאזור. הם מתאפיינים בשילוב של הבשלה טובה מאוד, אלכוהול נמוך וחומציות גבוהה, יחד עם ארומות וטעמים ״געשיים״. אתנה הפכה בשנים האחרונות לאזור יין מבוסס טרואר, והיקבים הטובים מוציאים את יינות הדגל שלהם על בסיס חלקה. מקובל להשוות את העשייה וההסתכלות על מיקרו-אקלים בעיקר לבורגון, שהעניקה השראה גם לאופן החלוקה לחלקות (״קרו״). כך או כך, אין כיום תפריט יין רציני בעולם בלי נוכחות יפה של אתנה, והיינות משם הם מהמרגשים והמסקרנים בעולם היין.

 

צ׳רהסולו די ויטוריה DOCG

צ׳רהסולו די ויטוריה הוא ה-DOCG היחיד בסיציליה. מייצרים שם יינות אדומים עשירים עם טעמי דובדבן, שנותן את שמו ליין, ותיבול חם, קצת ליקרישי. לעומת אתנה, בעלת האקלים יוצא הדופן, צ׳רהסולו די ויטוריה שבפינה הדרום מזרחית של סיציליה ממוקם נמוך הרבה יותר, והטמפרטורה החמה הופכת אותו לאזור יין אדום באופן כמעט בלעדי. הבלנד צ׳רהסולו די ויטוריה נעשה מ-50-70% נרו ד׳אבולה, שנותן את הצבע, הפרי והעומק, ביחד עם שחקן החיזוק פראפאטו, שתורם את הרעננות והפרחוניות. שתי הקטגוריות של צ׳רהסולו, רוסו וקלאסיקו, יכולות להפיק יינות נהדרים, אבל הקלאסיקו, שמגיע מהאזור המסורתי באפלסיון ומיושן זמן ארוך יותר, מייצר את היינות המורכבים ובעלי יכולת ההתבגרות הטובה ביותר.

 

מרסלה DOC

מרסלה היא עיירת נמל היסטורית שנמצאת על החוף המערבי ביותר בסיציליה, וגם אזור היין בו מייצרים יין מרסלה, יין מחוזק שמפורסם במיוחד בתור המרכיב האלכוהולי בטירמיסו (ולפעמים בזביונה), שסבל גם הוא מירידה באיכות לאורך כמעט 50 שנה, וכיום חווה רנסאנס. מרסלה עשוי כמעט תמיד מענבים לבנים, האיכותיים ביותר ביניהם מגרילו, והפשוטים יותר מאינזוליה וקטראטו, אך יש גם שלושה ענבים אדומים בהם מותר להשתמש (ואז ייקרא היין ׳Rubino׳). באופן טיפוסי הוא יהיה בעל אחוז אלכוהול של 15-20%, ובאחת משלוש דרגות יובש. שיטות הייצור והיישון מזכירות שרי, והדוגמאות הטובות ביותר של מרסלה מתיישנות בשיטת הסולרה המפורסמת מחרז. בסיציליה, מגישים אותו בין המנה הראשונה לשנייה בגרסאות היבשות, או כיין קינוח, והוא בן לוויה פנטסטי לגבינות עזות טעם.

5 יינות סיציליאנים שאפשר ורצוי להשיג בישראל

1. אתנה רוסו, טנוטה דה לה טרה נרה

טרה נרה (״אדמה שחורה״ באיטלקית, על שם אדמת הבזלת בהר אתנה) הוא הכוכב הבלתי מעורער של אזור אתנה בסיציליה. ליקב אופי שאין לו חיקוי, משהו בין בורגון לברולו.

אדום ארומטי, עם סקאלת טעמים רחבה מאוד – מדובדבן חמוץ דרך ורדים, עשבי תבלין מיובשים ומליחות מפתיעה. ליין גוף בינוני, חומציות גבוהה ונהדרת ומינרליות יוצאת דופן ליין אדום. פנטסטי.

ליין ארומות של דובדבן חמוץ (סימן ההיכר של סיציליה), חמוציות, ורדים, עשבי תבלין מיובשים (טימין, מרווה, אורגנו) ומשהו savoury ומלוח, כמעט כמו סרדינים, עם רמזים למינרליות בזלתית. הגוף בינונית, החומציות גבוהה, הטאנינים עדינים יחסית וליין טעמי פטל ואוכמניות יחד עם סיומת עשבונית, מינרלית ומרעננת.

יבואן: אלדד לוי.

2. דה אתנה אתנה ביאנקו, טרה קונסטנטינו

יין לבן עשיר יחסית לאזור, עם ריכוז פרי מרהיב, טעמי אגסים, הדרים ואפילו פירות טרופיים – ממש כמו לשתות את הקיץ. יקב משפחתי ואורגני של אב ובן, שמטפחים 10 הקטרים של כרמים בדרום מזרח הר אתנה, ומייצרים יינות עשירים ומלאי חן, במחירים יחסית נגישים. תמורה מעולה למחיר.

יבואן: דני גליל.

3. נרו ד׳אבולה פלומבאגו, פלנטה

דייגו פלנטה נטע את הכרמים הראשונים שלו בסיציליה בתקופה בה תעשיית היין הייתה בשפל כל הזמנים שלה באזור. כדור 17 (!!!) של חקלאים באזור, הוא החליט להחזיר עטרה ליושנה והחל לבקבק יינות איכות תחת שמו ב-1995. השרדונה שייצר תחת פלנטה הפך ליין קאלט באיטליה שהזניק את היקב לצמרת היקבים באזור, ולהם 5 יקבים שונים באי סיציליה. היין הזה מגיע מכרם בוגרת מאזור היין מנפי, והוא עשוי 100% נרו ד׳אבולה. ליין גוף מלא וטעמי פירות שחורים בשלים, בעיקר שזיפים ודובדבנים, יחד עם פטריות כמהין ברקע. הגרסה הישירה, העשירה והעגולה של יינות סיציליה.

יבואן: הכרם

4. גאיו גאיו ויני רוסו, קלברטה

יין טבעי וקיצוני יחסית בטעמים שלו, מבלנד של שנות בציר שונות (NV). אדמתי, חוותי ופרחוני יחד עם המון פירות אדומים וארומות של בזלת. יין פאנקי ויוצא דופן – ואחד החביבים עלי מהאזור. לא לכולם – כן למי שאוהב לנסות דברים חדשים.

כבר 4 דורות שמשפחת קלברטה מגדלת ענבים על פי מסורות עתיקות. החקלאות אורגנית, השימוש בסולפיטים מזערי והשמרים טבעיים בלבד

יבואן: ג'יאקונדה

5. מאגמה, פרנק קורנליסן

אחד מיצרני היין הטבעי ההארדקוריסטים ביותר בפלנטה, שמגדיר את עצמו ככורם שמסרב לכפות את עצמו על הסביבה. פרנק קורנליסן נמנע לחלוטין מהתערבות בכרמים – זו לא התערבות מינימלית אלא אי-התערבות – הוא פשוט מגדל גפנים ועצי זית על הר אתנה, בלי ״לגעת״ בכלום, ושותל גם עצי פרי, כוורות וצמחים נוספים כדי לייצר סביבה ביולוגית הרמונית, ונותן לדברים לקרות מעצמם. היינות מתבגרים בכלים ניטרליים הקבורים באדמה וולקנית. מאגמה כ- כשמו כן הוא.

יבואן: ג'יאקונדה

רוצים לשמוע עוד ולצאת לחוויה מלאת השראה?
השאירו פרטים ואתם כבר בדרך לשם

כתבות נוספות

תפריט
instagram default popup image round
Follow Me
502k 100k 3 month ago
Share