מאת: אורית גרינבוים-לירון
קלאסיקה ספרדית חדשה – ריברה דל דוארו
ספרד, ארץ הטאפאס והפאייה, השוורים והפלמנקו, היא לפני הכל מדינת יין מרתקת. כל אזור יין, זן ענבים מקומי וסגנון יין שונה מספר סיפור ספרדי רווי עליות וירידות, מלחמות מבית ומחוץ, כובשים זרים ומסעות גילוי ארצות רחוקות. הספרדים יוצרי היין הם אלה שדרכם הסיפור מסופר ועדיין ממשיך להיכתב, הם אלה שלמרות הכל מתעקשים לחיות את החיים בשמחה, בגאווה מקומית ובאהבת אדם ואדמה.
מכל אזורי היין בספרד ריברה דל דוארו, אזור ישן / חדש, מאפיין את רוח העבר, ההווה והעתיד הספרדי. לאורך נהר הדוארו התקיימו בעבר מאבקי כוח רבים שהגיעו לשיאם במאה ה-8, שם עמד הגבול בין הכובשים המורים מדרום לנוצרים הקתולים מצפון. קרבות עקובי דם התנהלו ומאות מנזרים נוצריים ומבצרים מורים שנראים כאילו נלקחו מאגדות ילדים מעטרים עד עצם היום הזה את האזור כעדות חייה לאותן מלחמות עתיקות יומין. כמו באזורי יין רבים באירופה, גם כאן נהגו הנזירים לגדל כרמים ולייצר יין למטרות פולחן וצריכה עצמית. תרבות יין ענפה התפתחה עם השנים לאורך נהר הדוארו, בעיקר סביב העיר ואלאדוליד (Valladolid) שהייתה עיר הבירה של ספרד, מקום מושבו של המלך ומרכז מסחרי שוקק עד לשנת 1561, אז בית המלוכה ומוסדות השלטון עברו למדריד. מרחק מהבירה החדשה וקשיי פרנסה הביאו חקלאים רבים לנטוש את הכרמים ואת עשיית היין לטובת גידולים רב שנתיים שונים ועשיית יין הפכה מוגבלת עבור צריכה מקומית בלבד.
מלחמות עולם, מלחמת אזרחים ושילטון טוטליטרי במהלך המאה ה-20 השאירו את ספרד מוכה ועניינה אך עם עליית הדמוקרטיה בשנות ה-70 והצטרפותה לאיחוד האירופי בשנת 1986 החלה המדינה לפרוח ולשגשג ותעשיית היין איתה. אזורי יין נטושים חזרו למרכז הבמה, כרמים ישנים שוקמו, זני ענבים מקומיים שעמדו בפני הכחדה שוחזרו ויקבים מודרנים הוקמו.
ריברה דל דוארו הוא אחד מאותם אזורי יין עתיקים שהוזנח במשך מאות שנים וכחלק מצמיחתה המחודשת של תעשיית היין גילו בו הספרדים אוצר גלום. יקבים גדולים ומבוססים מריוחה וצרפת החלו להשקיע בשיקום כרמים ובנו יקבים מודרניים, ניטעו זני ענבים בינלאומיים כמו קברנה סוביניון ומרלו ועד מהרה הפך האזור מקטן ושולי מחבל היין קסטייה אי לאון למוביל מהפכת האיכות, אזור בו מופקים היינות הספרדים הכי איכותיים והכי יקרים. אם בתחילת שנות ה-80 היו בריברה דל דוארו כתשעה יקבים בלבד כיום פועלים בו כבר מעל 280 יקבים גדולים וקטנים כאחד, רבים מהם זוכים לתהילה בינלאומית.
סביב תעשיית היין המתחדשת והמשגשגת התפתחה תיירות יין רב גונית שהפכה את ריברה דל דוארו ליעד מועדף עבור חובבי יין וקולינריה מכל קצוות תבל. מרכזי מבקרים מושקעים, מסעדות עילית ומלונות מפנקים הם חלק מחווית יין מושלמת באזור יין קטן ואיכותי רק מרחק נסיעה קצרה ממדריד.
הטיול לריברה דל דוארו נתפר עבורכם במלאכת מחשבת. יצרנו תמהיל נפלא המכיל בתוכו את כל הטוב, הישן והחדש, המקומי והגלובלי המאפיינים את עשיית היין העכשוית באזור קטן וקסום.
בתי מלון
בתחילת הטיול נתארח בבית המלון שהוא גם יקב מקומי מחלוצי האזור, מוקף כרמים סמוך לעיר ארנדה. ריקרדו, בעל היקב יקח אותנו לסיור עוצר נשימה בין הגפנים העתיקות בהן הוא משקיע את מלוא מרצו, נרד יחד למרתפי היין ונטעם את יינותיו בחדר טעימה משפחתי.
בהמשך נגיע למנזר עתיק שהפך למלון ספא מפנק, שם נהנה ממרחצאות, אוכל טוב וכן, הרבה יין.
יקבים
בכל יום נבקר ביקבים המייצגים את מיטב העשייה הייננית באזור, כולם דובדבנים שבקצפת.
נבקר ביקב צעיר וחדשני וגם ביקב ותיק ומסורתי. יקב נוסף, מקדש יין ופאר החדשנות לצד יקב משפחתי וקטן. נבקר את משפחת גוזמן שמייצרת גבינות ויין במרתפים מעוטרי יצירות אמנות מקומית, ונקפוץ לטעימה ביקב משפחתי, גם בו משלבים אמנות ועשיית יין.
פעילויות נוספות
בעיר הקטנה ארנדה נלך לאיבוד במנהרות יין תת קרקעיות עתיקות ונטעם יין מקומי בבר של דון קארלוס.
נצפה בתהליך ייצור חביות עץ אלון שהן חלק בלתי נפרד מאופי היין האזורי ונלמד לעומק את מרכיביו במפעל בוטיק מקומי לייצור חביות.
מסעדת מישלן
מול נוף עוצר נשימה המשקיף לטירת פנפייל, בין הכרמים, נסייר ביקב היפר-מודרני שם נחווה שיעור מעלף בהתאמת יין לאוכל. בקומה העליונה יחכה לנו קרקס קולינרי ואוסף יינות נדיר במסעדת מישלן, שזהו ללא ספק אירוע חד פעמי ומשמעותי בחייו של כל אוהב יין ואוכל.